פתרון מחלוקות מחוץ לבית משפט
קיימות מספר אפשרויות לפתרון מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט :
1. פשרה 2. בוררות 3. גישור.
הפשרה אומנם נשמעת כדרך טובה לפתרון הסכסוכים, שכן לכאורה שני הצדדים מסכימים לה , והסכסוך נפתר, אך אף צד לא ממש מרוצה מהתוצאה, והיא מבחינתו "הרע במיעוטו".
בבוררות הצדדים בוחרים בורר אשר מכריע בסכסוך, אך ישנו החיסרון שאם אחד הצדדים לא יהיה מרוצה מפסק הבורר לא יהיה ניתן לערער עליו, ניתן רק לבקש ביטול הפסק ורק לפי עילות מסוימות.
לעומת זאת, גישור זהו הליך שצופה פני עתיד, בו מנסים הצדדים לקבוע הסדר לפי מה חשוב לכל צד שיקרה בעתיד.
דהיינו, במקום שיח של זכויות המתברר בהתאם לשאלות המתייחסות לזמן עבר לגבי מה שקרה ("זכותי ל…"), או מי אשם,
בגישור השיח הוא של אינטרסים, במטרה להגיע להסדר שבו שני הצדדים יוצאים מרוצים, והסכסוך נפתר גם ברובד הפנימי.
בהליך הגישור שני הצדדים מגיעים להסכמות שיש בהם רווח לשני הצדדים. הגישור הינו משא ומתן המונחה ע"י המגשר, אשר עוזר לצדדים להגיע להסכמה, אך אין הוא כופה על הצדדים את דעותיו ומסקנותיו.
המגשר הוא אדם אובייקטיבי ובעל ניסיון ביישוב סכסוכים. הגישור מתאים במיוחד לאנשים שנמצאים בסכסוך ורוצים להגיע להסכמה צופה פני עתיד, (שכן בין הצדדים אמורה להתקיים מערכת יחסים מסויימת).
טיפים לבחירת מגשר
מכיוון שמטרתם של הליכי גישור הינה ליצור אווירה מאפשרת, חיובית, מעודדת רצון ויצירת פתרונות הוגנים ומקובלים על שני הצדדים, שהמגשר יהיה בעל איכויות אישיות, אשר יניבו את הנ"ל. היפגשו עם המגשר ובחנו, האם הוא משרה אווירה חיובית, האם אתם מרגישים שאתם יכולים לסמוך עליו, האם הוא נותן הרגשה ניטראלית וכדומה. מגשר צריך להיות בעלי איכויות וניטרליות, אשר יניבו הליך גישור מוצלח ומהיר יחסית.
הצלחה זו, תלויה רבות בהצלחתו של המגשר להביא את שני הצדדים לכדי רגיעה ורצון משותף לפתור את הדברים, גם אם מדובר ברגשות טעונים מאוד. לכן, הקפידו על בחינת איכויות המגשר ובדקו האם המגשר בו אתם עומדים לבחור מצליח להעביר בעזרת איכויותיו את האווירה הרצויה
גישור פלילי ( הצדק המאחה)
גישור בין נפגע עבירה לבין מבצע עבירה, מאפשר ערוץ תקשורת פתוח ביניהם, במסגרתו יוכלו הצדדים בסיועו של המגשר הנייטרלי לדון במעשה הפלילי ובתוצאותיו, ובמסגרתו ינסו ליישב את הסכסוך ביניהם.
התיאוריה עליה מתבסס הליך הגישור בתחום הפלילי היא תיאוריית הצדק המאחה, "Restorative Justice", לפיה המעשה הפלילי נתפס כפגיעה בקורבן הישיר, בקהילה ובמבצע העבירה.
ההסכם צריך שישקף את רצון הצדדים השותפים להליך, במיוחד את רצונם האמיתי של קורבנות העבירה, וימחיש את נטילת האחריות ותיקון הפגיעה, על ידי מבצע הפגיעה.
הליך הגישור הפלילי מתאים במיוחד כאשר מבצע העבירה הספציפי הינו בדרך כלל אדם נורמטיבי, (ולכן מתאים במיוחד לנוער).
בשיטות משפט מערביות מתקדמות ברחבי העולם המודרני, הליך הגישור הפלילי צובר תאוצה רבה, לאור יתרונותיו העצומים במקרים המתאימים לגישור פלילי – על פני ההליך הפלילי הרגיל המתנהל בין כותלי בית המשפט, לדוגמא :
מענה אמיתי ויעיל לצרכי הקרבן.
מענה לצרכי הפוגע ושמירה על מידתיות התגובה לפשע.
מענה (צופה פני עתיד) לצרכי הקהילה.
