צדק מאחה (גישור פלילי)

צדק מאחה (גישור פלילי)


מבוא

הליך צדק מאחה אינו מתקיים בין המדינה למבצע העבירה, (שהם הצדדים למשפט פלילי "רגיל"), אלא בין מבצע לנפגע העבירה, ובכך למעשה מקבל נפגע העבירה את המעמד הראוי לו.

המושג צדק מאחה הינו תפיסת עולם, שהתגבשה בעולם המפותח ב – 40 השנים האחרונות, כחלופה – במקרים המתאימים – לגישת הענישה המקובלת במערכת המשפט הפלילי, (שהיא "צדק ענישתי").

המקרים המתאימים ביותר ליישום צדק מאחה

על פי גישת הצדק המאחה התיאורטית – פילוסופית, תהליכי צדק מאחה יכולים להתאים לכל סוגי העבירות, ולכל סוגי מבצעי ונפגעי העבירות, (ראו לדוגמא תהליכים דומים שמתרחשים בחברה : הבדואית, המוסלמית, החרדית, הקיבוצית, המושבית (לבעלי הנחלות – פחות בהרחבות), וכו').

 

יחד עם זאת, ברמה הפרקטית, בשים לב להתייחסות הפסיקה בישראל לתהליכי צדק מאחה, ולבשלות הממסד המשפטי ליישום התהליכים, בפועל רוב הליכי הגישור מתרחשים ביחס לעבירות צווארון לבן, רכוש, ולעבירות אלימות קלות עד בינוניות.

הניסיון מלמד, כי ככל שהמעורבים הינם אנשים אינטליגנטיים בעלי השכלה רחבה ונאורים יותר, כך גדל הסיכוי להצלחת התהליך, שכן הם מבינים שהאינטרס שלהם הוא לקחת חלק פעיל ומוצלח בתהליך בו הם מעורבים
באופן פעיל, וע"י כך לשלוט בתוצאות תהליך הצדק המאחה.

האמור לעיל, ברור ומובנה באופן טבעי יותר כאשר המעורבים השתייכו לפני ו/או אמורים להשתייך בעתיד לאותה מסגרת חברתית (קהילה), מאחר שדווקא באותם מקרים יש חשיבות רבה ליחסים בין המעורבים גם לפני ולאחר המועדים המתוארים בכתב האישום, (דהיינו : סכסוך מתמשך).

לדוגמא, סכסוכי : שכנים, משפחות, חברים, קהילות סגורות, קטינים, במקומות עבודה, וכיוצ"ב.

דוגמאות להמחשת יתרונות תהליך צדק מאחה :

עבירות צווארון לבן (גישור פלילי עסקי)

 

בחברה סגורה מסויימת  (עסקית או חברתית), אדם סבור שהוא נפגע עבירה מסוג : הונאה, מרמה, נזק רכושי ממוני, וכו'. באם אותו אדם ירוץ ויגיש תלונה במשטרה – בטרם יתייעץ עם מומחה למשפט פלילי – הוא עלול למצוא את עצמו נגרר להליך (שעלול להימשך שנים), שהוא לא התכוון שיתרחש, מבלי שיזכה בסוף התהליך לפיצוי על הנזק שנגרם לו, ומבלי שיאוחו הקרעים שהתרחשו במהלך התהליך.

מאידך, באם לאחר בדיקת מומחה יתברר כי המקרה מתאים לתהליך צדק מאחה (גישור פלילי), הרי שתוך זמן קצר, נפגע ומבצע העבירה יחתמו על הסכם, אשר יפרט את האופן בו חייב מבצע העבירה לפצות את הנפגע, באופן ששניהם יצאו נשכרים מהתהליך.

 

עבירות בין מעורבים שאמורים "להמשיך ולחיות יחד" גם לאחר תום הפרשה

מעורבים בעלי חוכמת חיים מבינים, כי – במקרים המתאימים ל"צדק מאחה" – גם אם באופן תאורטי התהליך המשפטי ה"רגיל" יסתיים ב"הצלחה" מלאה, אין בכך כדי לשקם את מערכת היחסים בין המעורבים, לאחר
שיסתיים ההליך המשפטי.

זהו אחד היתרונות העצומים של תהליכי "צדק מאחה", אשר מאפשרים למעורבים לדאוג שיסיימו את התהליך
כאשר הם דאגו לכלל האינטרסים שלהם (בדגש על ראייה עתידית), בצורה הטובה ביותר.

 

ההבדלים המהותיים בין צדק מאחה לצדק ענישתי (משפט פלילי "רגיל")

 

	צדק מעניש	צדק מאחה
עקרונות התהליך
	למבצע העבירה תפקיד פסיבי בלבד והאחריות המוטלת עליו היא חיצונית וכפויה. מקום הצדדים שולי ביחס למרכזיות החוק.	למבצע ונפגע העבירה מקום מרכזי בתהליך. הנזק מוגדר מהפרספקטיבה של נפגע העבירה ולא של סעיף החוק היבש. התביעה ממבצע העבירה לפיצוי ולמסירת דין וחשבון על מעשיו מוכיחות לו כי הוא נתפש כאדם רציונלי ואחראי, הנדרש לתקן את העוול שגרם ולכפר עליו
התהליך שעובר מבצע העבירה
	חש "בושה מתייגת" (סטיגמטית) אשר כוונתה לפגוע בעושה המעשה השלילי, (שכן רואים את מבצע העבירה ומעשה העבירה כ "צוותא חדא". לכן בסיום התהליך  העבריין חש מרירות כלפי החברה המענישה; ומכאן בעיקר חוסר היעילות בצמצום העבריינות	הבושה מבוססת על הבחנה ברורה בין האדם לבין המעשה. הגינוי מכוון להתנהגות השלילית, אך במקביל לגינוי נשלח מסר נוסף, של חמלה ואהבה לאדם עצמו, מסר האומר לאדם: אנחנו שוללים את מה שעשית, אך אתה היית ונשארת אדם חשוב עבורנו, אהוב ובעיקר רצוי.
	מאחר שנבדקת בעיקר השאלה מה העבירה?  מהו העונש המגיע? הרי שאינה ניתנת לעבריין הזדמנות להתבונן במעשיו, להתחרט על הנזקים שגרם העבריין לקורבן, לקהילה ולסובבים אותו ולתקן אותם.	מאחר שבודקים  איזה נזק נגרם? כיצד ניתן לאחותו? הרי שמבצע העבירה  מקבל אחריות אקטיבית וישירה על העבירה ועל פגיעתו בקורבן ובקהילה וכך נסללת הדרך ל שיקום וחזרה לדרך הטובה, באחוזים גבוהים באופן משמעותי.
		במהלך תהליך ההדברות, מבצע העבירה מתמודד באמת מול תוצאות מעשיו, ועקב כך יכול לפתח אמפטיה, אכפתיות ותובנות חדשות לגבי מעשיו. מבצע העבירה משמיע  את הרקע, העובדות והמניעים למעשיו, וכן מביע את רגשותיו. שיתופו בקביעת אופן פיצוי הנפגע מהווה בסיס לתהליך שיקומו, לשינוי דרכי התנהגותווהשתלבותו בחברה.

 

התהליך שעובר נפגע העבירה
	קשיי הסתגלות של הקורבן בחזרתו לחברה בתום התהליך	לנפגע העבירה  ניתנת הזדמנות להציג את הנזקים הפיזיים, הכלכליים, הנפשיים והחברתיים שנגרמו לו, (לרבות תחושות ההשפלה שחווה). תהליך זה מסייע לחזרתו החיובית של הנפגע לחברה.
	בדר"כ מבצע העבירה מביע "סליחה הצהרתית", (אם בכלל) הנתפסת בחווית נפגע העבירה, כסליחה שנאמרת מן השפה אל החוץ במטרה להפחית את עונשו.	הצדדים עוברים תהליך בסיומו מבשילים תנאים המאפשרים למבצע העבירה להביע סליחה, הנתפסת בחווית נפגע העבירה כסליחה עמוקה וכנה.
		במרכז התהליך עומד נפגע העבירה עצמו, המגדיר את הפגיעה בו במונחים שלו, והמשפיע ישירות על התגובה החברתית למעשה.
		תהליכי צדק מאחה מעצימים את נפגע העבירה, (בעצם הדומיננטיות שלו בתהליך והשפעתו על תוצאת התהליך), ומאפשרים לנפגע להתמודד עם תחושות החרדה והקרבנות, חוסר האמון באחר, ושאר תופעות הלוואי שנגרמו כתוצאה מהאירוע הפלילי.
התהליך שעוברת הקהילה		הקהילה מוגדרת כמסגרת חברתית אליה משתייכים מבצע וקורבן העבירה.
		שילוב מחדש של העבריין והקורבן כחברים נורמטיביים בקהילה.
		לראשי ומנהיגי הקהילה ניתנת האפשרות לפרט את הנזקים שנגרמו לקהילה, לקחת חלק משמעותי בהתווית ויישום תוצאת התהליך.

 

 

טיפים לבחירת מגשר

מכיוון שמטרתם של הליכי גישור הינה ליצור אווירה מאפשרת, חיובית, מעודדת רצון ויצירת פתרונות הוגנים ומקובלים על שני הצדדים, שהמגשר יהיה בעל איכויות אישיות, אשר יניבו את הנ"ל. היפגשו עם המגשר ובחנו, האם הוא משרה אווירה חיובית, האם אתם מרגישים שאתם יכולים לסמוך עליו, האם הוא נותן הרגשה ניטראלית וכדומה. מגשר צריך להיות בעלי איכויות וניטרליות, אשר יניבו הליך גישור מוצלח ומהיר יחסית.

 

הצלחה זו, תלויה רבות בהצלחתו של המגשר להביא את שני הצדדים לכדי רגיעה ורצון משותף לפתור את הדברים, גם אם מדובר ברגשות טעונים מאוד. לכן, הקפידו על בחינת איכויות המגשר ובדקו האם המגשר בו אתם עומדים לבחור מצליח להעביר בעזרת איכויותיו את האווירה הרצויה

כיום פועלות למעלה מ-1300 תכניות צדק מאחה בכ – 90 שיטות משפט ברחבי העולם.

הצדק המאחה דוגל באיחוי הפגיעות שנגרמו לאנשים וליחסי הגומלין ביניהם באמצעות תהליכי הידברות, המונחים על ידי איש מקצוע הוגן ונטול פניות, שהוכשר לכך באופן ייחודי.

במהלך תהליכי ההידברות מזהים הצדדים את הצרכים, שהפגיעות הולידו וקובעים בהסכמה מהן הפעולות שעל מבצע העבירה ועל הקהילה לעשות, על מנת לתת מענה לצרכים אלה.

חשוב מאוד שהפוגע יחווה את תוצאות התנהגותו לא דרך סוכנים כגון : עו"ד, שופטים, או ועדות משמעת, אלא ישירות מהנפגע. בכך, תהליך הצדק המאחה משנה לחלוטין את הסיטואציה המוגבלת המתוארת בציר חומרת הענישה.

ההליך הפלילי הפורמלי עוסק בעיקרו בקביעה האם החוק הפלילי הופר ועל ידי מי הופר, ובענישתו של מפר החוק (להלן : "צדק ענישתי"). הוא אינו מכוון לפתור את בעיית הסכסוך בין מבצע העבירה לבין נפגע העבירה הנוצר ע"י ההתנהגות הפלילית. במרבית המקרים, בית המשפט תופס את רכיבי הסכסוך שיצר המעשה הפלילי ושאינם מוכיחים אשמה (רכיבים רגשיים, כלכליים ועוד) כלא-רלוונטיים.

התייחסות זו מחמיצה לעתים מזומנות את האפשרות לשפר את מערכת היחסים בין נפגע העבירה לבין מבצע העבירה, ולעתים היא אף עלולה להסלים את הסכסוך שהמעשה הפלילי גרם באופן שעלול ליצור מעשה פלילי חדש ואף חמור יותר.

העקרון הבסיסי של תפיסת הצדק המעניש, הוא כי צדק מתקיים כאשר ניתן גמול לאדם בעבור מעשיו. באם אדם עשה מעשה שלילי, עליו לקבל עונש.

בפועל, למרות הפשטות המסוימת שבתפיסת הצדק המעניש, הרי שבמקרים רבים בעיקר מאחר שהתהליך מתרכז בזמנים המתוארים בכתב האישום בלבד (להבדיל מצדק מאחה), מתגבשת תחושת אכזבה מהתהליך, הן בקרב המעורבים באירוע, והן בתחושת הציבור הכללי.

צדק ענישתי רואה את החקיקה הפלילית כדרך של המדינה להנחיל את ערכיה, ולכן היא הצד המרכזי מול הפוגע. הבעייה שבמדינה המחולקת ל"שבטים" שונים, החלת אותם ערכים גם באירועים קלים יחסית, יוצרים – במקרים רבים מאוד – תחושת חוסר צדק.

 

תהליכי צדק מאחה, מתרכזים – בין היתר – בצרכיו של נפגע העבירה, ומטרתם אינה רק השגת פשרה וחסכון בזמן שיפוטי (שזוהי מטרת הליך הגישור הפלילי שמבוצע ע"י שופט בבית משפט), אלא איחוי הפגיעות שיצר המעשה הפלילי באמצעות יישוב הסכסוך.


איחוי הפגיעות מתבטא בעיקר במתן מענה לצרכיו הרגשיים, החברתיים והחומריים של נפגע העבירה תוך סלילת הדרך לשילובו מחדש של מבצע העבירה בקהילה מועצמת, ובטוחה יותר, לאחר שקיבל אחריות על מעשיו. איחוי הפגיעות משמעו השגת מטרות כגון עשיית צדק והשכנת שלום.  

גישת צדק מאחה מציעה להתייחס אל ההתנהגות הפלילית, לא רק כאל התנהגות הסוטה מאמת המידה הנורמטיבית של החוק הפלילי, אלא גם כאל התנהגות היוצרת ניגוד עניינים חריף בין מבצע העבירה ((offender לבין הנפגע ממנה (victim) – התנהגות  המחוללת ביניהם סכסוך ((conflict.

 

ההליך הפלילי "הרגיל" הוא אדוורסרי, והצדדים לו הם המדינה ומבצע העבירה. במסגרת ההליך נקבעת אשמתו של מבצע העבירה ונגזר דינו בדרך של הכרעה על ידי בית המשפט. תגובת מערכת המשפט הפלילי למעשה הפלילי, לרבות ענישת מבצע העבירה, לא נועדה לתת מענה לצורכי נפגעי העבירה ולהשיב את השלום לקהילה. במקרים רבים היא אף יוצרת קשיים בשילובו מחדש של מבצע העבירה בקהילה לאחר שריצה את עונשו, בשל הטלת ה"קלון הפלילי".

 

במסגרת תהליך הצדק המאחה יגיעו הצדדים בעצמם להסכם שנועד לאיחוי הפגיעות. ההסכם נוצר כתוצאה מדיאלוג חופשי ביו הצדדים, הוא בעל סיכוי גבוה יותר להיות מקוים מאשר סנקציות הנאכפות על-ידי בית המשפט. למעשה בתהליכי צדק מאחה, לא נוכחת הגישה הפטרנליסטית (מצד
הממסד המשפטי של המדינה), שכה מאפיינת את תהליכי הצדק הענישתי.

 

 

 

 

השלבים העיקריים בתהליך צדק מאחה אשר מתנהל במשרד עורך דין גיא קפרי

 

שלב ראשון: אופן ההפניה לתכנית צדק מאחה   נעשה על ידי פנייה של :מבצע העבירה, נפגע העבירה, הקהילה או ע"י גורם ממסדי משפטי.       ההפנייה יכולה להתבצע בכל נקודת זמן בהליך הפלילי, אולם, ככל שתתבצע מוקדם יותר, כך עולים סיכויי הצלחת התהליך

שלב שני: בדיקת המנחה המקצועי את התאמת : המעורבים, סוג העבירה, ושאר הנסיבות הרלוונטיות, לתהליך צדק מאחה   בפגישה נפרדת מול מבצע העבירה נבדקת נכונותו לקחת  אחריות על המעשה שביצע ורצון כן לתיקון ופיצוי הנפגע. מפגש נפרד מול נפגע העבירה – נבחנת נכונותו ויכולתו להשתתף במפגש עם הפוגע. במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מפגש עם אנשי הקהילה לבחינת נכונותם להשתתף בתכנית התיקון והפיצוי.   מול כל המעורבים יוודא מנחה התהליך כי הצדדים מביעים הסכמה מרצון אמיתי להשתתף בתהליך, כי הם מבינים את מטרותיו ומשמעותו, ויעלה את הדברים על הסכמה בכתב, (לרבות כל השלכות הצלחת ו/או כשלון התהליך).

שלב שלישי: קיום מפגש/ים משותפים של כל המעורבים במפגש כל צד מספר מה קרה (מנקודת מבטו שלו). מתנהל שיח של שאלות ותשובות בניסיון להגיע להסכמה לגבי אשר התרחש ברמת האמת העובדתית (להבדיל מהאמת המשפטית), במטרה להגיע לשלב העלאת אפשרויות לאיחוי. נפגע  העבירה מתאר את הנזק שנגרם לו, (בכל רבדי החיים)  ומבצע העבירה מעלה מספר אפשרויות לאיחוי הקרע. פיצויים אפשריים הם: התנצלות, כסף, עבודה לטובת הנפגע, שירות לקהילה או אפילו הסכמת הפוגע להשתתף בתוכנית שיקומית.

שלב רביעי: חתימה על הסכם בין המעורבים ומעקב אחר ביצועו הליך גישור מוצלח הינו הליך אשר מניב בסופו של היום הסכם אשר יהיה מקובל על שני הצדדים, ללא קצוות לא סגורים.     התוכן הרשום באתר מהווה מידע כללי בלבד, ואין בשום אופן להסתמך עליו למקרה ספיציפי כלשהו בטרם שיחה עם עו"ד גיא קפרי. כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד גיא קפרי 2017 ©